מפגשים אישיים בקליניקה

 כשהילד/ה שלכם אומר: "הכל בסדר" אבל ההתנהגות שלו מספרת משהו אחר.

התפרצויות זעם, שחרור כעס, פחדים, חרדות, הסתגרויות, התבודדות, קשיים חברתיים או ירידה בביטחון ובדימוי העצמי הם לעיתים הדרך של ילדכם להראות קושי.

אני מציעה תהליך אימון רגשי אישי וחווייתי לילדים ובני נוער מגיל 9, המסייע להן להיות במודעות על מה שעובר עליהם, לזהות את הכוחות הפנימיים שבתוכם ולקבל כלים להתמודדות רגשית, חברתית, ובינאישית.

המפגשים מתקיימים בקליניקה ביתית ונעימה בישוב צורן באיזור השרון.

אשמח לשיחת היכרות ולבדיקת התאמה

מה אם אתם מרגישים שמשהו עובר על ילדכם אבל הוא חוסם אתכם?

יתכן ואתם רואים שהוא כועס יותר מבעבר, מתפר על דברים קטנים ומתקשה להירגע.יתכן והוא מסתגר בחדרו, מתבודד, עונה שהכל בסדר ולא משתף מה עובר עליו.יתכן שהוא מתקשה למצוא את מקומו בחברה, חושש מדחיה או מרצה כדי שיקבלו אותו.ויתכן שאתם "הולכים על ביצים" ולא יודעים מתי לדבר, מתי להציב גבולות, מתי להרפות ואיך לעזור לו.

"מאחורי כל התנהגות קיימת כוונה חיובית, לעצמי".

מאחורי ההתנהגות החיצונית נמצא צורך רגשי שמבקש להיות נוכח ושיראו 

אותו כדי להרגיש בטוח, שייך, מובן, משמעותי ומסוגל.

האם אתם מזהים אצל ילדכם אחד או יותר מהמצבים הבאים?

בתחום הרגשי

• התפרצויות זעם או תגובות קיצוניות, עוצמתיות.
• קושי להירגע לאחר תסכול או פגיעה.
• פחדים, חרדות, דאגות או מחשבות טורדניות.
• רגישות גבוהה לביקורת ושיפוטיות.
• מצבי רוח משתנים וקיצוניים.
• קושי לבטא רגשות ותחושות.

בתחום הביטחון העצמי

• דימוי עצמי נמוך.
• אמירות שליליות כמו: "אני לא טוב", "אני לא יכול", "לא אוהבים אותי".
• פחד מכישלון או מהתנסות בדברים חדשים.
• תלות באישור של חברים או מבוגרים.
• נטייה להשוות את עצמו לאחרים.

בתחום החברתי

• קושי לשמור על חברויות וקושי לייצר חברויות חדשות.
• תחושת בדידות או חוסר שייכות.
• ריצוי וויתור עצמי.
• קושי להציב גבולות.
• תגובות קיצוניות במצבים חברתיים.

בבית ובמשפחה

• ויכוחים ומריבות עם האחים וההורים.
• קושי להתמודד עם המילה "לא".
• הסתגרות בחדר וזמן ממושך מול מסכים.
• ירידה במוטיבציה.
• קושי לדבר ולשתף על מה שמפריע לו.

הילד שלכם זקוק למרחב אחר, לדמות מבוגרת נוספת, ניטראלית ולכלים שמתאימים לגיל שלו ולעולמו הפנימי.

מה ילדכם מבקש? מה הוא באמת רוצה?

• הוא רוצה שיקבלו אותו כפי שהוא, הוא רוצה לדעת שיש מי שמקבל אותו, רואה אותו, מקשיב לו ומבין אותו מבלי למהר להעביר ביקורת, לשפוט או לתקן אותו.
• הוא רוצה להצליח! להצליח לעמוד על שלו מבלי לוותר על עצמו ומבלי שאחרים יכתיבו לו מי הוא.
• הוא רוצה להרגיש שייך, למצוא את מקומו בתא החברתי ובתא המשפחתי מבלי לפחד מה חושבים עליו.
• הוא רוצה ללמוד להתמודד עם אכזבה, כישלון, דחייה ותסכול.
• ובעיקר הוא רוצה לדעת שיש לו את היכולות והעוצמות להשפיע על מה שקורה לו.

מטרת התהליך

המטרה היא לעזור לו להכיר את עצמו טוב יותר, להבין מה מפעיל אותו, לזהות את הכוחות והעוצמות שקיימות בו ולתעל אותם לדרכי התמודדות חדשות.

במהלך התהליך ילדכם עשוי ללמוד:

• לזהות רגשות ולתת להם שם או סמליות.
• להתמודד עם תסכול וכישלון בכוחות עצמו.
• להביע רצונות וצרכים בצורה מכבדת ומשתפת.
• לדעת להציג גבולות ממקום של הגנה על עצמו.
• להתמודד עם מצבים חברתיים בדרך היעילה ביותר עבורו.
• לחזק את תחושת המסוגלות והביטחון בעצמי.
• לזהות מצבים שבשליטתו ולא בשליטתו, שייכים לו או לא שייכים לו.

השינוי מתרחש דרך זיהוי מצבים ביומיום, התנסות בשוטף, תרגול חוויות והצלחות צעד צעד בחיי היומיום שלו.

אני משלבת בתהליך כלים חווייתיים שמאפשרים לילדכם להתבטא בטבעיות ובמרחב בטוח:

• קלפים טיפוליים ואסוציאטיביים
• הנחיה דרך צילום תמונות (פוטותרפיה)
• ציור ויצירה
• משחקים ותרגילי המחשה
• דמיון מודרך (NLP)
• שימוש בדימויים ומטפאורות
• מציאת משמעות (לוגותרפיה)

כיצד NLP מסייע לילדים ונוער?

זו גישה העוסקת בקשר שבין מחשבות, רגשות, שפה תודעתית והתנהגות.ילדים כמו מבוגרים, מפרשים מצבים ואירועים דרך מחשבות שעלולות להחליש אותם כמו:

• "אם לא הזמינו אותי סמין שאף אחד לא רוצה להיות חבר שלי"
• "אם צחקו אז בטח צחקו עליי"
• "אם נכשלתי במבחן אז אני לא חכם"
• "אם כוסים עליי אז אני ילד רע, חבר רע, תלמיד רע"

באמצעות שאלות מנחות, סוגסטיות, תרגילים, שימוש בדימויים וכלים חווייתיים ילדכם ילמד לבחון את הפרשנות שהוא נותן למצבים בחייו ויגלה שאפשר לשלוט במחשבות ולפרשם אחרת, מה שיוביל לתגובה אחרת והתנהגות אחרת שתשרת אותו טוב יותר.

איך התהליך מתנהל?

1. שיחת היכרות טלפונית עם ההורים – המטרה להכיר את הרקע של ילדכם, להבין את הקושי שהוא מתמודד איתו ומה הייתם רוצים שיקרה אחרת. בסיום השיחה נחליט אם תהליך אימון רגשי הוא זה שמתאים לצרכיו.
2. מפגש היכרות ראשוני עם הילד/ה וההורים – הצגת השיטות עמם ננהל את התהליך, נקיים תיאום ציפיות, ונאפשר לו מרחב בטוח להתבטא, להרגיש ולשתף.
3. הגדרת מטרות שמתאימות לילדכם – נזהה מה מפריע לו במצב המצוי, מה ירצה שיקרה אחרת במצב הרצוי, מהם הפערים עימם הוא מתמודד, מה ייחשב בעיניו כהצלחה בסיום התהליך.
4. למידה ותרגול של כלים חווייתיים – בכל מפגש נתמקד בנושא העיקרי, במצב התודעתי שילדכם מגיע למפגש ונזהה דפוסים מחשבתיים, רגשיים והתנהגותיים. המטרה לספק לו כלים להתמודדות יומיומית וללוות אותו בתרגול המעשי בבית, בבית הספר ובמצבים חברתיים.
5. חיזוק הצלחות – ניצור סביבה תומכת של הורים וממערכת החינוך באם נדרש על מנת לפרגן ולתמוך בהצלחות קטנות כגדולות במצבים בהם הוא העז לאמר את דעתו, שיתף בביטחון, הסביר את רגשותיו, נמנע מלהגיב בתוקפנות.

הצלחות אלו מחזקות את תחושת המסוגלות ומאפשרות לילדכם להבין ששינוי אינו רעיון אלא הוא באמת קורה.

כמה זמן נמשך תהליך האימון?

משך התהליך מותאם לילדכם בהתאם למטרות שהוגדרו, לעוצמת הקושי וליכול הלמידה וקצב ההתקדמות.לרוב מומך להתחיל בסדרה של מפגשים שבועיים ולאחר מכן לבחון את קצב ההתקדמות.

ומה מקומם של ההורים בתהליך?

ההורים הם חלק חשוב ומשמעותי בתהליך השינוי.אמנם הילד מגיע למפגש פעם בשבוע אך עיקר ההתמודדויות מתרחשות בבית, בבית הספר ובחברה. לכן, חשוב לייצר הלימה בין הכלים הנלמדים ולבין החיים עצמם.בהתאם לצורף מתקיימים עם ההורים שיחות עדכון אחת לכמה זמן כדי להבין טוב יותר את צרכיו, לעודד אותו לעצמאות, לחזק אותו ולפרגן לו על שינויים קטנים כגדולות.השיתוף נעשה באופן שמכבד את פרטיותו תוך התייחסות לנושאים שחשובים לטובת התקדמותו.במקרה שבו עולל חשש לשלומו ולרווחתו של הילד או של אדם אחר, ההורים מיודעים ותבחן אפשרות להתערבות מקצועית מתאימה.

שאלות שהורים שואלים

הילד שלי אינו רוצה להגיע, האם אפשר לחייב אותו דרך תמריץ?

כדי שהתהליך יצלח, נדרשת מידה מסויימת של נכונות ומודעות של הילד לרצון שלו לשנות את המצב הנוכחי. אפשר לעודד אותו להגיע למפגש היכרות אחד ולאחר מכן להחליט אם נוצא חיבור ויש בסיס להמשך.

האם את מעדכנת אותי במה שהילד מספר לך?

אני מעדכנת את ההורים בנושאים כלליים שנגענו בהם במפגשים, למטרות התהליך, התקדמות הילד והצורך למעורבות הורית בבית כדי לסייע לו להתקדם. במקרה שעולה חשש לשלומו ובטיחותו, ההורים מיודעים.

האם המפגשים כוללים הדרכת הורים?

בהתאם לצורך ניתן לשלב שיחות ועדכונים עם ההורים במטרה שההורים יגיבו בבית בהתאם לצורכי הילד. חשוב לציין שההורים ובני המשפחה מהווים חלק משמעותי בתהליך האימון של הילד.

האם בכל המפגשים רק מדברים?

לא. המפגשים אני משלבת עבודה עם קלפים אימוניים, דימיון מודרך, צילום, יצירה, משחקים, כתיבה ותרגילים חווייתיים.

כמה מפגשים צריך במינימום?

לרוב מתחילים בסדרה שבועית של כ מפגשים ולאחר מכן בוחנים את ההתקדמות ומחליטים לגבי ההמשך. לעיתים הילד מגיע עם סוגיה מסויימת כמו חברתית ואז עוה גם נושא של דימוי עצמי או ביטחון עצמי ולכן נדרשת התאמה של האימון לצרכים המשתנים שלו.

היכן מתקיימים המפגשים?

המפגשים מתקיימים בקליניקה ביתית ונעימה בצורן שבאיזור השרון.

שיחה אחת מאפשרת להבין טוב יותר מה עובר על ילדכם ומה יכול לעזור לו. אשמח לשיחת היכרות ובדיקת התאמה